:ב"פד"ע" נכתבים בין השאר                                                       

                                             

.​(ביאור לסידור "קול תפילה" מאת אסף פינחסוב (יצא לאור בווילנא ב - (1909-

 (התכתבויות בין החיילים של בני הקהילה בצבא רוסיה בימי מלחמת העולם הראשונה (1914  – 1918-

  עיתון "זחמתכּש"* (עומל),  ביטאון המפלגה הקומוניסטית היוצא לאור בדרבנד בעריכת  עשהאל בינייב בשנות 1928 – 1929-

 

 

 

 

 

 יומנו של אוריאל פינחסוב (1891 ג'רג – 1977 מוסקבה) אשר נשלם ב -1953 במוסקבה-

עמ' 5

עמ' 3

(מאבסבא                      אבותיהם         באו                           ג'והוד (גנאי)     שם(כינוי)              היה         על ראושם(להם

כתב עברי על מצבות - ביטוי לקיום חופש הפולחן לישראל, עדות על יחס סביר לישראל במקום. לאורך תקופת קיומה של קהילת ישראל בנסיכות דרבנד חופש הפולחן לא היה אחיד

  1715 -1686  תקופת חופש הפולחן לישראל

זו היא תקופת הופעת יישוב ישראלי בנסיכות דרבנד, על אדמת פרס, בימי שלטונם של השאה סוליימן  ואחריו השאה סולטן חוסיין.  מצבות ישראל  הן העדויות העבריות הקדומות על אדמת פרס אשר החלו  להופיע צפונית לפרחעבד, במזרח קווקז, בנסיכות דרבנד. העדויות הן כתוביות עבריות החרוטות על מצבות אבן מלבניות מאונכות(שונות בצורה ממצבות עבריות אחרות שבפרס) על הגבעה ב"ג'והוד בולג" - מעיין היהודי-

ככל הנראה מגפת דבר אשר התפשטה באזור והגיעה גם לנסיכות דרבנד היא סיבה להופעת הקבר  העברי הידוע  באזור שמוכר בשם "ג'והוד בולג" בקרבת  דרבנד

1687 ככל הנראה זו הסיבה גם להחלפתם של שליטי דרבנד, אלליגולי סולטן דרבנדי  ליסאק סולטן דרבנדי בין דצמבר 1686 למאי

. בין כד' תשרי ל-ג' חשון שנת התמ''ז

העיר דרבנד  יושבת על נתיב מסחר יבשתי וימי.  ב – 1686 עונת  השייט,  בין  אסטרחאן (נמל רוסי בשפך נהר וולגה)  לדרבנד,  הייתה הקצרה מהשנים האחרונות ונמשכה  מ – 12  עד  ל - 21    באוקטובר (ד תשרי – ג חשוון  התמ"ז).   בשנה זו בנמל אסטרחאן  לא  נרשמה  אף  ספינה  בבעלות  תושב  דרבנד,  כאשר בשנים   הקודמות   בין  כ -  40   ספינות  היוצאות   מאסטרחאן   לדרבנד, כ - 5  ספינות  היו רשומות  בבעלות  תושבי דרבנד

СПб ИИ РАН ф. 178. Астраханская изба. 

יש לציין פרט חשוב ליישובם של קהילות ישראל בתקופה הזאת לאורך החוף הים הכספי שהוא אהדתו של השאה סולימן

(1694-1666) לישראל. העדות לכך היא צו ההגנה שהעניק בשנת 1690-1691 לזכויות קהילות ישראל והנחה בדמי החסות באחד מערי מחוז גילאן.