1806 – 1759 תקופה ללא חופש פולחן  לישראל

 

תקופה נוספת של  העדר כתוביות עבריות  על המצבות  החלה  ב – 1759 עם כיבוש  דרבנד בידי פטח עלי חאן שהוסיף לשם התואר שלו, חאן  דרבנדי. ימיו היו ימי מלחמות וכיבוש,  אשר הופכים את דרבנד  לבירת  המדינה הגדולה בתולדות מזרח קווקז.  בפסגת כהונתו, מדינת  דרבנד המשתרעת בין נסיכות  אנדרי בצפון ארדביל בדרום,  המרוחקים  זה  מזה  כ- 840  ק"מ.   בניו של פטח עלי חאן  אחר מות אביהם, כל אחד בתורו, עם עליתם לכס השלטון  יורשים  תואר  חאן  דרבנדי   ובהדרגה  מאבדים  את שטחי מדינת דרבנד.  למרות יחס אוהד מבית פטח עלי חאן בתקופת שלטונו ושלטון בניו של פטח עלי חאן דרבנדי קהילת ישראל לא זוכה לחופש פולחן. פטח עלי חאן דרבנדי ובניו גדלו וחונכו באזורים נדחים מדרבנד ,באזורי ההרים הגבוהים ובתרבות עובדי אלילים וחיי הישרדות. באזורים הנ''ל על המצבות אין  שום מילה כתובה ,כמו לדוגמא בישוב  גריז (יישוב  בגובה כ – 2,170 מ',  כ – 50 ק"מ מערבית לגובא שבאזריה)היכן חיה וגידלה בניה אשת פטח עלי חאן דרבנדי, אמה של שייח' עלי חאן  דרבנדי

חוקר תולדות פטליחאן(פטח עלי חאן) דרבנדי, יסקנדר - באק  גדג'ינסקי כותב " ...  פטח עלי חאן לא השתייך לאף דין (דת)". ללא ספק, התפיסה הזאת  השפיעה גם על בניו. סביר להניח שזאת הסיבה להעדר כתבים על מצבות ישראל באזורים תחת שליטתם

 

ב – 1799,  פותחים  שבטים הררים  במלחמה  בשייח' עלי  חאן  דרבנדי.   במהלך  מלחמה זו הותקף  גם היישוב  "ג'והוד בולג".    כ – 300   בני הקהילה אשר נותרו בחיים  עוברים להתגורר בין חומות  דרבנד  בחסותו של שיח' עלי חאן  דרבנדי.  העברתם  של  בני קהילת ישראל לעיר השיעית בימים ההם הייתה תקדים

בדרבנד, יוצאי "ג'והוד בולג", מאוכלסים בפינת החומות הרוחבית והדרומית סמוך לרובע הארמני, כיום זו החצר הדרומית של הכנסיה ארמנית שהוקמה ב – 1870 –   1871

על שטחה של חצר  זו,  על פי  עדות  המדען הראשי של מוזיאון  דרבנד  אלכסנדר ראובנוב, בשנת 1985, על משקופי הדלתות  של קבוצת מבנים ההרוסים נמצאו מזוזות.   לפחות שני קלפים מהמזוזות האלה, הועברו לרשות המוזיאון

שנת 1807  תחילת תקופה רצופה -חופש פולחן  לישראל

               

   ב – 1806 החלה תקופת השלטון הרוסי בדרבנד. כבר מהימים הראשונים של השלטון הרוסי הצבאי , חלו רדיפות ורצח נגד קהילות ישראל באיזורים ההרריים . על פי בקשתם של רבני דרבנד ,חלק ניכר מקהילות ישראל הנרדפות עוברות להתגורר בדרבנד. בשנת 1807 בבית העלמין "ג'והוד בולג" אשר הוא בית העלמין של קהילת דרבנד מתחדשת מסורת כתוביות על המצבות

.ב – 1830 כתוצאה ממגפת כולרה , מסורת הנוסחים של "ג'והוד בולג" עוברת לבית העלמין החדש שהוקם כ - 1.8 ק''מ דרומית לחומות דרבנד

כל זה נבע כתוצאה מהתפרצות מגילת כולרה באזור וגם בדרבנד