המוצא של מייסדי "ג'והוד בולג" נרמז  בשני נוסחים שונים על מצבות שונות אשר משמשים יסוד למורשת  כתוביות של מצבות בקהילת  דרבנד

 

הנוסח ראשון הוא על מצבת אהרן בן יוסף רנר  שנטמן ב"ג'והוד בולג", ב – 1686

השם משפחה רנר מופיע בתרשים גנאלוגי של וונדסבק

Stammtafeln der Hamburger familie Renner – Ruben  c:a  1650 – 1913.  Leo daeck institute.  New York.

שטח קבורה לקהילת ישראל בוונסבק,  בני קיבלה קיבלו מבעל השטח ברנד מגגן ב – 1637

Еврейская   Энциклопедия.  " Вансбек".

בית עלמין ישראל בוונסבק לא שרד את ההרס של מלחמת העולם השנייה. אחרי המלחה הזאת עיריית המבורג אספה את מצבות ישראל . .הפזורות באזור לבית העלמין היהודי בישוב אלטונה הסמוך לוונסבק

המצבות בבית העלמין באלטונה דומות למצבות בבית העלמין "ג'והוד בולג" ,הן מלבניות ומאונכות. בנוסחים מופיעים חיבורים כמו: "זה האבן לבית עולמה ...  בשנת ... ליצירה". הכתוביות חרוטות על הצד הפנימי.  המצבה הקדומה במקום היא משנת השפ"א (1621

ב"ג'והוד בולג" קטע מהנוסח הקדום "הנולד מן  רנר" דומה למבנה משפטי בניב פד"ע, - "אז רנר בירי"  שמצביע על התערבות בניסוח של אדם הדובר שפה עברית ופרסית כאחד.  בימים ההם קהילת  ישראל דוברית פרסית הקרובה ביותר לדרבנד חיה בישוב פרחעבד

  הנוסח שני הוא על מצבת נתן בר בניימן  שנטמן ב"ג'והוד בולג" ב – 1692.  ''ורבים מישני אדמת עפר יקיצו ...שנת...לפ''ק". נוסח זה מצוי

בין הנוסחים בבית העלמין היהודי בסלוניקי. את השווקים של המשי בדרבנד באותם הימים פוקדים גם סוחרי משי דוברי יוונית. בדרכם מדרבנד לבתיהם ב"קונסטנטינופול" מתועדים בספריי מיסוי בנמל בעיר אסטרחן - צפון הים כספי ברוסיה

שמות המשפחה התקבלו באופן גורף בקהילת דרבנד בראשית המאה ה-20 עם הכיבוש הסובייטי. יחד עם זאת מתקופות מוקדמות יותר בקהילה , ידועות שמות המשפחה : אשכנזי , ברזילי , קרא . זאת עדות על הצטרפות לקהילת דרבנד משפחות מקהילות ישראל שונות בתקופות שונות. למרות המצאות המצבה הקדומה ביותר בג'והוד בולג משנת 1683 , ניתן להניח שעוד בשנות ה80' של המאה ה- 17 התגוררו בדרבנד כמה ממשפחות ישראל.

(