פזורה.  קהילות שונות בנסיכויות פרסיות בהיותם משועבדות כלכלית לשליטי הנסיכויות, מידי פעם נעקרו ממקומות מגוריהם והושבו במקומות אחרים. בפרס נהגו ליישב את האוכלוסיות הלא שיעיות מחוץ ליישובים שיעים במקום המכונה "ג'וברי" (או ג'וברה).  בנסיכות דרבנד וסביב לה מצאו היהודים את  עצמם סמוך ליישובים: "ג'והוד גתתה" (במקומות חבראי, חקלואי,  זווארי),  "גרצ'וג'' (קהילות זלפים וישראל),  "גילגות'' ... 

בעלי שמות משפחה גבריאלוב, חנוכייב בדרבנד, על פי מסורתם, מכונים "גיורג'י אוולדי" ילידי גורג'יה\גאורגיה .

 

רבני דרבנד - מנהיגי הקהילה. בתיהם שמשו כבני כנסות וישיבות ובחיצוניותם לא בלטו כמו המסגדים וכנסיות להבדיל . מראשית המאה ה-19  בזכות רבני דרבנד התגבר הקשר עם רבני רוסיה ונשמר הקשר עם רבני פרס עד שנות ה – 40 של המאה ה – 19.  הדורות האחרונים של הרבנים  בדרבנד הינם ממשפחת מזרחי (לוי)  היו מנהיגי כל קהילות ישראל בקווקז(יוצאי כורדיסטן הפרסית). בעקבות שינוי מעמד קהילות ישראל ברוסיה  ב – 1848 הסתיימה תקופת ההשפעה הרבנית של משפחת מזרחי. עם ביטול המנהל הצבאי בדרבנד ב-1860 משפחת מזרחי עולה לירושלים ומובילה אחריה את קהילות ישראל של הקווקז לדורותיהם . 

 

ירושלים במאה ה – 19 נמצאת בריבונות עות'מנית, ודרבנד בריבונות רוסיה, מדינות אשר מנהלות מלחמות ביניהן רוב המאה הזאת. נסיעה בין שתי ארצות עוינות זו לזו הייתה נגישה רק למשפחות בעלות מעמד כלכלי גבוה.  הנסיעה כללה את התחנות הבאות בעיקר

נמל בטום על החוף הים השחור, נמל ביירות על חוף הים התיכון ובדרך שכם ירושלים

שמות בני משפחת מזרחי, רבני דרבנד,  ב – 1866 מופיעות ברשימות תושבי הרובע היהודי בירושלים כיוצאי יישובי קווקז שונים אך לא מדרבנד אשר היא עיר מרכזית בדרום רוסיה.  כנראה במטרה להסתיר את קיומו של זרם עליה רבני דרבנד לארץ ישראל מעיני השלטון הרוסי והעות'מני כאחד. לכן העליה התבצעה מיישובי הפריפריה של דרבנד

בצל הצפיפות ברובע היהודי בירושלים, בתמיכת השר מונטיפיורי חלה התרחבות בניה מחוץ לחומות ירושלים ומול שער שכם  התיישבו גם יוצאי קווקז.  רוב יוצאי קווקז רוכשים אדמות ובונים את בתיהם  צפונית לניסן ב"ק, לצדו של "דרך שכם".  הזרם הדל של העולים מקווקז הלך וגבר ובשנת 1886 בירושלים התגוררו  עשרות משפחות יוצאי קווקז. ההיסטוריון ד"ר יאיר פז  (האוניברסיטה העברית) בהקשר  לקיומו  של  בית  הכנסת  הכורדי  באחת  מהחצרות  של  "אשל  אברהם" (נוסד בשנת 1875) או "שכונה גורג'ית", מול שער שכם, מזכיר בפרסומו את השמות,  אליגולי ומזרחי, שמות מקהילת דרבנד.  אליגולי ,שמו של שליט דרבנד בשנה שהופיעו המצבות הראשונות ב"ג'והוד בולג". מזרחי - שם המשפחה של רבני דרבנד וקהילות קווקז כולל גורג'יה (גאורגיה\גרוזיה).

מוצא משפחת מזרחי כאמור מכורדיסטן , איזור אורמיה.