- דרבנד 

עוד מימי קדם עוברת "דרך השיירות", לאורך החוף המערבי הנושק לים הכספי.  זהו  ציר המסחר הראשי בין פרס לארצות הצפוניות לה. 

בדרך זו נעו סוחרים ושליחים בעלי תרבויות שונות, צבאות ועוד. לצידי "דרך השיירות" קמו יישובים ונוצרו קהילות שונות. בין השאר "דרך השיירות",  עוברת   במעבר המישורי הצר ביותר בין חוף הים הכספי - להרי הקווקז.  חוסרוב הראשון אנושירוון, גדול מלכי פרס  הזורואסטרית (531 - 579), בוחר במעבר הצר הנ"ל לאבן הגבול הצפונית של ה"בֶּנד" - חומת אבן הבנויה בימיו כחישוק המקיף את האימפריה שלו ובכך מגן עליה.  במעברי הגבול של ה"בֶּנד", בונה שליט פרס מבצרים ובהם "דר" - שער אשר דרכו נכנסים לפרס ויוצאים ממנה ואכן גם גובים דמי מעבר. השערים הללו מקבלים את הכינוי "דר בֶּנד" (שער חישוק) וזה מקור שמה של העיר דרבנד אשר על חוף הים הכספי ובה גם נמל ימי.

חוסרוב מקים את חומות דרבנד הכספית (מהים להרים) צפונית למקום אשר הייתה מוסתרת כנסיה - מערבית לחוף , ביערות על ההר.  הכנסייה הזאת, שבצורתה דומה לכנסיות הראשונות אשר נבנו באפריקה, נבנתה בימי השלטון הקודם של  קָוַוד , אביו של חוסרוב (שליט פרס בשנות 488 – 496) אשר היה ידוע כנותן חסות לנוצרים הנרדפים על ידי רומא מזרחית.

החומות נבנו גם סביב אזור הכנסייה ונעשה למקום מגורי שליט דרבנד. חיילי השליט עם משפחותיהם ומשרתים עם משפחותיהם התאכלסו מזרחית למבצר וכדי להגן עליהם , נבנתה החומה הדרומית של העיר - מבצר דרבנד.  עם הזמן  המבצר הזה הלך והתרחב והפך ל''אבן שואבת'' המושך את תשומת לבן של אימפריות שונות.  במהלך קיומה של דרבנד, צבאות גדולים בתקופות שונות משתלטים על העיר פעמים רבות.  כובשים חדשים דוחקים כובשים קודמים ואלה נמלטים להרים הסמוכים וכך בהרים נוצרות קהילות שונות הנלחמות על הישרדותן.  תחלופת האוכלוסיות בדרבנד היא תופעה שכיחה אשר מונעת מהעיר היווצרות של זהות אתנית כל שהיא

ב – 1578 חייליו של מורד ה – 3,  שליט  עות'מאני,  ב"מסע המזרחי", מגיעים  לשירוון  למחוז  בצפון פרס.  את העיר דרבנד, אשר הם מכנים "דמיר קפי" (שער ברזל) קובעים  כמרכז  שהייתם בשירוון.  מקרב אוכלוסיית שירוון וביניהם  יהודים, שיעים, נוצרים ועוד , נוצר זרם פליטים שהגיע לקחתיה השכנה (בגאורגיה של היום) בחסות המלך  אלכסנדר ה – 2.   כעבור 28 שנים,  שאה עבאס הגדול, מלך פרס, מחזיר את נסיכות דרבנד לריבונות פרסית. וב – 1614 עבאס הגדול מחזיר את פליטי שירוון לפרס.   את היהודים שבתוכם, מיישב עבאס הגדול בפרחעבד (עיר השמחה) שנבנתה על החוף הדרומי של הים הכספי.  כך בראשית מאה ה – 17, קהילת  פרחעבד, הופכת  לצפונית  שבין  קהילות ישראל בפרס וברבע האחרון של המאה ה-17, מופיעה העדות העברית הראשונה בנסיכות דרבנד שצפונית לפרחעבד

נסיכות דרבנד משתרעת לאורך החוף המערבי של הים הכספי, בין נחל דרווג (14 ק"מ צפונית למבצר דרבנד) למפרץ  נייזאעבד/ניזוביה (כ-80 ק"מ דרומית לדרבנד) ורוחבה עד כ - 10 ק"מ. אוכלוסיית האזור ברובה היא מוסלמית

 

כניסה למסגד הגדול

המסגד הגדול בדרבנד

 Козубский Е.                                                                                                                                             

 

14-כתב פרסי מעל כניסה למסגד מודיעה שמסגד שופץ בידי ארכיטקטור אדדינום בשנת 770 ז"א בסוף מאה ה

Советская археология 8. 1946. М. И. Артамонов. Древний Дербент. Ст.143.                                                     

תמונות מספרו של קוזובסקי