קהילת דרבנד
קהילות ישראל לחופי הים הכספי ממאה ה - 17
תפרוסת קהילות ישראל בגוש שירוון, המאה ה-18 (כיום אזרביג'אן) על מפת אזרביג'אן של סוף המאה ה-20. מרחב שמכי לרוב השיעית
תפרוסת קהילות ישראל בגוש גילאן במאות 17 – 18 על מפת אירן של סוף המאה ה – 20.
א ג ל ב י – ראה חושממזול.
א ו ג ו ז - מוכר גם בשם וורטשן. אזרבייג'ן. בשנת 1816 כולל 1200 משפחות. בחלקו העליון של היישוב חיה קהילה נוצרית, במרכז מוסלמים, התחתון, יהודית (קיים בית העלמין). תיאור היישוב פורסם בשנת 1884 בספרו של צ'ורני "ספר המסעות".
במאה ה - 17 יהודים עברו לוורטאשן בסוף המאה ה-17 מהמחוז הפרסי גילאן והתיישבו בקצה התחתון של הכפר.
המאה ה - 18 האוכלוסייה היהודית של ורטאשן גדלה עקב פליטים מהכפרים הסמוכים זלם וקוטקאשן.
האוכלוסייה היהודית של ורטאשן גדלה עקב פליטים מהכפרים השכנים זלם וקוטקאשן. בסוף במאה ה - 19. לפרבר היהודי היה שם משלו - Dzhugutlar והוא נתפס כיישוב נפרד
1076. Записка по делу казненных Измаил – ханом Жидов Шекинского ханства, в дер. Варташен, 1816 года. АКАК. т.6.ч.1.Тифлис. 1874. ст.723.
עד 1922 היו בוורטאשן למעלה מ-1,500 חוות, כולל 700 חוות ארמניות, 500 חוות יהודיות, 300 חוות אודי אורתודוכסיות ו -7 חוות לזגין.
Волкова Н. Г. Удины Грузии // Полевые исследования Института этнографии 1975. – М., 1977. – С.110 (Прим. 4).
א ו ט מ י ש - רוסיה , דגסטאן, כיום נקראת גימרי. ישוב מוסלמי, כ-20 ק"מ מערבית לעיר בואינאסק. בסוף המאה ה-19 חיו בו עבריים. בדרך לדרבנד – 55 ק"מ צפונית-מערבית לדרבנד צבא פטר הגדול נתקל באנשי אוטמיש אשר חיסלו את שליחיו וכתוצאה, נקם פטר הגדול באנשי אוטמיש, שרף וריסס שמונה מכפריו. באזור חיו כ–3000 תושבים וביניהם כ–10 נפשות (יהודים).
Генрих Брюс "Извлечения из дневника участника похода Петра 1 на Дагестан". Р.Ф. ИИАЗ ДНЦ РАН ф. оп.1. д.58. пребывание в Дербенте (л. – 55-63.) Л. Ханагов. Отемишские пиры СМОМПК, Тифлис, 1892. Вып. с. 146-151.
א ו ר ו ג - רוסיה, דגסטאן. במקום שרד בית עלמין. דרומית-מערבית לישוב לזגיני גוסומקנט, 2.3 ק"מ, (כ–50 ק"מ דרומית – מערבית לדרבנד) אחר חציית גשר שעל נחל "קורח" לדרך המובילה למערב במעלה הנחל לכיוון כפר אשגה אורוג בצד שמאל מהדרך במעלה גבעות נמצא בית עלמין יהודי ובו כ-80 מצבות.
דברה בת אביה אורוגי. יפתח בן צבי בן אביה אורוגי. שרה בת דבורה 1943 תושבי גָלַאִי חַנְגָ'ל
על פי אחד העדויות ביישוב התיישבו גם יוצאי קרס. (קרס תחת ריבונות רוסיה 1828 – 1829, 1878-1917) אחרוני הקהילה עזבו את אורוג ובאו לדרבנד ב -1962. תיאור היישוב פורסם בשנת 1884 בספרו של צ'ורני "ספר המסעות".
אַ חְ מַ ד – קֵ נְ ט - רוסיה, דגסטאן. ממוקם כ-2 ק"מ מערבית למג'ליס, כ–50 ק''מ צפונית מערבית לדרבנד. בנסיכות 'כאיטג' ב-1774 נתיני אוסמי (שליט כאיטג) מונים 250 משפחות עבריות, בכפר מג'ליסו הסמוך לישוב מג'ליס ובכפר אחמד – קנט. המס הנקבע ליהודים הוא רובל אחד(מטבע רוסי) סך הכל, אבל סוחטים מהם פי 20.
Gmelin S. St. № 4. Peterburg 1784. Путешествие по России. ч.4. ст. 100.
א י ה ב י ק - רוסיה, דגסטאן. ישוב עברי בקרבת מולבקי התחתון.
Алиев Б.Г. Предания, памятники, исторические зарисовки … Махачкала. 1988. Ст. 10.
א י מַ ם – ק וּ ל י – קֵ נְ ט - שוכן ליד נחל רובס בקרבת היישוב ג'רג. בשנת 1852 התיישבו כאן יהודיםיוצאי גרצ'וג, ג'רג, ממרץ', נוגדי. רשימת ראשי המשפחות ביישוב בשנת 1867: אבא בר אליעזיר, פסח בר נעריה, פינדא בר חנוכה, אליאזר בר אליהו, עקיבא בר רעבי, שלמו בר שלום, ניסן בר עקיבא. רבי אסף בהר"ר יחזקאל מזרחי באלול י"ח שנת התרכ"ז, הוא רב על מחוז קורינסק וסביבה. יוסף יהודה בן יעקב הלוי טשארני. "ספר המסעות בארץ קוקז" ס"ט פטרבורג תרמ"ד 1884. עמ. 243.
אַ נְ דֵ רִ י - רוסיה ,דאגסטן. עד 1990 בירת נסיכות אנדרי. עד שנת 1900 היה נקרt אנדרי אאול והוא ישוב קומיקי vנמצא כ–180 ק"מ צפונית מערבית לדרבנד. יהודים הגיעו למקום ב–1752. באנדרי על יהודים נאסר ללבוש בגד מכובד ולרכוב על הסוס. ביישוב ישנו בית עלמין יהודי. בסוף מאה ה-18 יהודים נמלטים מאנדרי לעיר גרוזני ונלצ'יק.
Материалы для новой истории Кавказа с 1722 по 1803 г. ч.2 По Буткова. СПб. 1869. ст. 14
יהודי היישוב הם יוצאי ג'והוד גטטה. בשנת ה - 1752 הגיעו יהודים ליישוב הזה כאשר נמלטו עם תרקמים מאוסמי עמיר – אמזה קרכייטג. כאן על יהודים נאסר ללבוש בגד מכובד ולרכוב על הסוס. במאה ה - 19 יהודים ברחו מהתנכלויות קזי מוללה (1832-1795) לעיר גרוזני ונלצ'יק. ביישוב ישנו בית העלמין היהודי.
Материалы для новой истории Кавказа с 1722 по 1803 г. По Буткова. СП б. 1869.
א ר ק נ י - רוסיה, דגסטאן. נפת אונצוקול. הישוב מכונה ''הישוב היהודי''. (בסביבתה היו כשמונה ישובים יהודים).
ב ו ק ו (באקו,באקי) - בירת אזרביג'ן ממוקמת על חצי האי אפשרון, על חוף המערבי ים כספי, ובמחצית שניה שלמ ה – 18 הופיע בעיר בית כנסת הראשון. ב – 2011, בבוקו 3 בתי כנסת, אשכנזית, גרוזינים וכספית. בראשית שנות ה- 1960 ההחל אכלוס עברי ברחוב באסין.
ב ל א ח נ י (רוסיה דגסטן) – בישוב נמצא קברו של שיח' עלי חאן דרבנדי ז"ל (1778 – 1824).
בַּ ש – ג וּ ז אזרביג'ן - בית העלמין המיוחס לישראל ממוקם כ-10 ק"מ דרומית מערבית לגובא, על הגדה שמאלית של נחך קודיאל, בחורשת האגוזים. "בש – גוז" (חמשה עצים היוצאים משורש אחד). מוכר גם בשם "קונצ'ול" (תחתית הבאר). במקום כ-60 מצבות, שהן חלוקי נחל בגובה 30 ס"מ ללא כל סימנים כתב. ע"פ סברה הקהילה ישראל עברה לגילגות בתקופת חוסיין עלי ח'אן (1758 - 1722). א. י. (אריאל ישי)
ג' ו ג ל ו - ג'לגן. ג'וגלו \ ג'לגן רוסיה. דגסטן, כ – 3.5 ק"מ. דרומית – מערבית למבצר דרבנד. צפונית למגדל אנטנה של ההר נמצאת נקודת גובה 695 מ. שתושבי ג'לגן דוברי ניב דרבנדי – פרסי. א.י.
ג' ו ה ו ד גַ ט טָּ ה - דַרַאִי גַטטָּה, רוסיה, דגסטן. ג'והוד גַטטָּה - עמק היהודים. קרוב לכפר מאדזשאליס ימצאו שלושה כפרים חרבים, אשר שם ישבו בני ק"ק ישראל בימי קדם ושמות הכפרים: חבראי, חקלאי, זווארי,... מצבה העתיקה היא משנת התק"ב (1742). צ'ורני עמ' 73.
ג ו ס ר י אזרבאיג'ן . סביר להניח ששמו של היישוב בה משם קיסרי, גאיסר בניב עד"פ. סמוך ליישוב, יישנו כפר לזגיני צ'קר עם שכונה יהודית ובית העלמין. 300 מ' מערבית לבית קולנוע נמצא בית עלמין ישראל . גם בישוב מונגולוקנט – 18 ק"מ. מערבית ליישוב גוסר נמצא , ישנו בית עלמין ישראל
ג ו ר ג א ן גורגאן איראן. 1666 "זוכר אני – בהיותי בשנת 1666 בהירקאניה (אסטוה בצפון איראן), ממש בעת שיהודי תורכיה הרעישו עולמות מסביב ל"משיח" - ... בשם שבתי צבי - כי כאחדים האמינו גם יהודי הירקאניה כי הגואל אשר לו המתינו לשווא זמן כה רב אחן הגיע. הם נטשו את בתיהם. יצאו אל השדות, כיסו את עצמם בשק ובאפר, צמו והתפללו להופעת המשיח.
מושל המחוז שלח אליהם שליח ובפיו שאלה: מה אתם עושים, אומללים שכמותכם, שכך תזנחו את עבודתכם, במקום שתשלמו את מיסיכם ?
"את מיסינו, אדוני, השיבו, שוב לו נצטרך לשלם, שכן מושיענו הגיע" ענו הם."
ז' שארדן. 65
פעמים 6 תשמ"א 1980. ולטר עוסף פישל. עמ'25,26.
ג י ל א ן - מחוז בפרס. משתרע לאורך החוף דרום – מערב החוף הכספי בין נחל אסטרה בצפון לנחל קיזיל – אוזן בדרום. קיזיל – אוזן הוא הנחל היחיד של גילן. מי הנחל יורדות מהרי קורדיסטן לים הכספי. במערב גובל במחוז אזרביג'ן, בדרום - מזרח גובל במחוז מזנדרן. רוב שטחו של גילן הוא מישורי ובדרום נתקע במורדות הר אלברוס. גידול משי וסוסי בגילן - המלכה הטובה ביער בפרס. למחוז גילן יש גם נמל אנזלי.
רֵשְט עיר הבירה מחוז גילן באיראן, כ – 550 ק"מ דרומית לדֵרְבֵּנְד. כ – 540 ק"מ. צפונית לאספהן) חרגמא עיר בגילן. ב – 1690 \ 1691 בימי שלטון השאה סולאימן (1666 – 1694) בעיר היתה קהילת ישראל והשאה הגן עליה מפני מיסוי המוגזם.
Ирано – славика 2010 №2 (22). И.В. Зайцев, К.П. Костикьян.
Указ сефевидского шаха Сулеймана еврейской общине Гиляна … ст. 48 – 49.
ערי גילן הנוספים עם ק"ק ישראל הם: לחיג'ן עיר בגילן כ – 50 ק"מ. דרומית – מזרחית לרֵשְט פאומן עיר בגילן כ – 80 ק"מ דרומית מערבית לרֵשְט. חוקר תולדות ישראל בפרס אמנון נצר יליד פאומן או רֵשְט. (1934 - 2008)
1629- כעבור מספר חודשים אחר מות השאה עבבס הגדול, בגילאן מתפרצות מרידות (שוד ורצח). ב – 14 אפריל מורדים כובשים לחיג'ן, ב – 13 רֵשְט אחרי זה פאומן, טנקבון, ... סרו חאן טלישי מגייס 5000 לוחמים ומדקה את המרד. Народное восстание в Гиляне в 1629 г. // Ученые записки института востоковедения, Том 3. 1951
1668 אביב. ס. רזין לאחר קישלון שוד בעיר רֵשְט מעבד 400 לוחמיו ונימלט לים. מאוחר יותר ס. רזין כובש ושודד את פרחעבד ואחרי זה את אסטרעבד (היום גורגן).
1722 גילן מחוז פרסי, חלק מאזור הורקנין העתיק, השוכן לאורך החוף הדרום מערבי של הים הכספי. המחוז נכבש על ידי פטר הראשון בין אזורים פרסיים אחרים וסופח לרוסיה ב-1722, וב-1737 שוב נמסר לפרס.
1724 בעיר רֵשְט אשר תחת שלטון רוסיה, ב - 24 דצמבר שנת 1724 מתגוררים סך הכול 157 נפש, 75 מנם משפחות היהודים. Рапорт Матюшкина … из книги прошений писем 1725 года из Кабинета Петр 1.
1833 בלחיג'ן לא יותר מ 6 – 7 משפחות ישראל.
ИНИ по общественным наукам РАН. Торговля России с Ираном (1828 – 1855). Архивные документы, 1833 г. ноября 23. Донесение за № 9. Ст. 95. Москва 2016.
קוּטוּם בשוק עיר רֵשְט. הדג ממשפחת הקרפיונים, חי בים הכספי, בגיל 11 שנה מגיע לאורך של 66 ס''מ ומשקל 4 ק''ג. בק"ק דרבנד נוהגים לאוכלו על האש, מיובש, מבושל.
האופייניים ביותר לכפרים הפרסיים הם בתי אדובה עם מסגרת של עמודי עץ וקורות אופקיות שעליהם נשען גג עפר שטוח. אין חלונות בדירה זו: אור נכנס דרך דלתות או פתחים קטנים בגג או בקירות. מבני חוץ ממוקמים מסביב לבית. סוג נוסף של בית, נפוץ גם הוא, הוא מבנה אדוב או אדוב עם גג כיפה, המורכב ממספר חדרים המקיפים פטיו קטן.
הקישוט הפנימי של רוב בתי האיכרים מורכב מחצלות שעליהן הם ישנים, המכסים את עצמם בחורף בשטיח צמר או בשמיכה עשויה צמר כבשים, המגנה מפני עקרבים ופלנגות. לבישול ולחימום משתמשים בקורסי - פלטה עם גחלים לוהטות. בעונה הקרה מניחים אותו מתחת לשולחן מרובע מכוסה בשמיכה גדולה, איתה מכסה המשפחה את רגליה במהלך הארוחה ובלילה.
גִ י לְ ג וֹ ת ה י ש ן / גאלגאטא . צפון אזרביג'ן. בית העלמין, מצבות חלוקי נחל ללא סימון כול שהיא, בדומה לשתי מצבות ראשונות בגילגות החדש. ממוקם כ–2 ק"מ מערבית לגילגות החדש, על גדה שמלית או צפונית במקום, של נחל קודאל, מול גובה שהיא על גדה הימנית של נחל קודיאל. על פי מסורת נוסד ע"י פליטי בַּש – גוּז.
ישוב החדש קלגל (גילגות החדש) על גדה השמלית של נחל קודיאל שנישפח בים הכספי (זורם למזרח, ימינה). מפת צבא רוסיה ב - 1796.
